התרומה של השתתפות בספורט קבוצתי־עממי (ליגת"מאמאנט") למרכיבי הון חברתי ולמדדי בריאות בקרב אימהות

 

תקציר
 ספורט קבוצתי־עממי הינו מסגרת ארגונית השומרת על אורח חיים פעיל ובריא, כשהמרכיב החברתי
מהווה גורם מרכזי המשפיע על המוטיבציה וההתמדה של חבריה. הון חברתי מתייחס לקשרים או
למשאבים שהפרט מקיים או מנצל בשביל לקדם ולפתור בעיות אישיות. הוא מורכב
 מרשתות, נורמות ואמון חברתי ומתקשר לגורמים חברתיים ולמערכות יחסים בין אנשים, הקיימים 
בספורט קבוצתי־עממי.
 מחקר זה בדק את הקשר בין השתתפות נשים־אימהות בספורט קבוצתי־עממי לבין מדדי הון
חברתי )תמיכה חברתית, אמון ומעורבות חברתית( ותחושת בריאות סובייקטיבית )מצב בריאות
סובייקטיבי וסימפטומים פסיכוסומטיים(. במחקר נעשה שימוש במסגרת התיאורטית של המודל
הסוציו־אקולוגי לקידום בריאות, העוסק בגורמים המשפיעים על התנהגויות בריאות,
 תוך הנחה כי הם נובעים מאינטראקציה 
 בין הפרט לסביבתו החברתית והפיזית. במחקר חתך כמותי השתתפו 032,1 נשים־אימהות 
המשתתפות בליגת "מאמאנט" בכדורשת ו־308 
נשים־אימהות בקבוצת ביקורת של נשים בעלות מאפיינים סוציו־דמוגרפיים דומים, אשר אינן
עוסקות בפעילות ספורט קבוצתי־עממי. ממצאי המחקר מלמדים כי בהשוואה לקבוצת הביקורת
הציגו המשתתפות בליגת "מאמאנט" רמות גבוהות של מצב בריאות סובייקטיבי )001<.p, 93.5=-t ,)
רמות נמוכות של סימפטומים פסיכוסומטיים
 )001<.p, 54.8=t )ורמות גבוהות של מדדי הון חברתי:
 .)t=-13.70, p<.001( חברתית ומעורבות( t=-5.42, p<.001( אמון(, t=-6.70, p<.001( 
חברתית תמיכה
רגרסיה ליניארית שבוצעה מצביעה על כך שאפקט הקבוצה הוסיף לניבוי של משתנים אלה, מעבר
למשתני הרקע של המשתתפות.
המחקר הנוכחי מחזק את הטענה בדבר תרומתו של ספורט קבוצתי־עממי, דוגמת ליגת "מאמאנט",
לחיזוק מרכיבי ההון החברתי ולשיפור תחושת הבריאות הסובייקטיבית בקרב נשים הבוחרות
להשתתף בפעילות זו

יובל פלדי, דני מורן, אורנה בראון־אפל, שירן בורד, ריקי טסלר
*** לקריאת המאמר ***

 

תוכנית "אפשרי בריא משפחתי" בישראל: ממצאים, תובנות ומסקנות להמשך יישום התוכנית

רקע: השמנת ילדים היא אחד האתגרים הגדולים לבריאות הציבור במאה העשרים ואחת. מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי גיל הילדים הסובלים מהשמנת יתר הולך ויורד עם השנים, וכי בדומה למצב במדינות אירופה וארצות הברית השמנת יתר בילדות היא במגמת עלייה גם בקרב ילדי ישראל. אורח חיים בריא בתקופת הילדות והנעורים הוא בעל חשיבות רבה. שנות הילדות המוקדמות הן חלון הזדמנויות לקידום אורח חיים בריא, זאת מאחר וחינוך הילדים והנוער מוקדם ככל האפשר לאורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה, עשוי להופכם למבוגרים פעילים יותר ובעלי אורח חיים בריא. תוכנית מרי' פרופ ידי על 2007 בשנת פותחה — HENRY – Health Exercise and Nutrition for the Really Young רודולף וקנדידה האנט. בליבת התוכנית הכשרה בת יומיים, שמטרתה לשפר את כישוריהם של אנשי מקצוע מתחום הרפואה והחברה ולסייע להם להפוך ליעילים, לרגישים ולבטוחים יותר בבואם לעבוד עם הורים לפעוטות ולתינוקות בנושאים של שיפור אורח החיים ומניעת השמנה. כמו כן התוכנית כוללת סדנאות הורים, שמטרתן להקנות מיומנויות הוריות לקידום אורח חיים בריא במסגרת הביתית. בישראל חברו יחד עמותת אשלים, משרד הבריאות — שירותי בריאות הציבור, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון °360 והתוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים לייסוד תוכנית "אפשרי בריא משפחתי", המתבססת על תוכנית  HENRY ."התוכנית עברה התאמה מקצועית ותרבותית, תוך התייחסות לשונות שבין מגזרים שונים בחברה הישראלית.

שירן בורד, אלה ברקוביץ, מרי רודולף, יובל פלדי, רוני חסון, יאיר סהר, ניבה מנור, ליזה רובין, אורנה בראון-אפל

*** לקריאת המאמר  ***

Social capital and health among participants in the cachibol league in Israel

Abstract: The Israeli cachibol league, Mamanet, is a grass roots non-professional community sports club for mothers. Our aim was to assess if participants in the Mamanet League have higher levels of social capital and if social capital and wellbeing improve with time. Two groups were interviewed: a control group not participating in the league and a group of Mamanet participants. The women were interviewed within 3 months of joining (T1) and 13–15 months later (T2). The questionnaire included questions on sociodemographic characteristics, social capital (social support, social involvement, trust) and wellbeing (self-reported health (SRH), psychosomatic symptoms, depressive symptoms). At T1 the participants had higher social capital and SRH scores than the control group and lower psychosomatic and depressive symptoms compared with the control group. Participation in the Mamanet League seems to improve two of the three social capital measures: social support and social involvement, showing an increase among the Mamanet group over time and no change in the control group. Participation in the league had no significant effect on wellbeing during this period. Women that participate in sports clubs may initially have higher social capital; in addition, participation may increase levels of social capital over time.

Orna Baron-Epel
Deborah Kadish
University of Haifa, Israel

Yuval Paldi
Daniel S Moran
Riki Tesler
Ariel University, Ariel, Israel

Shiran Bord
The Max Stern Yezreel Valley College, Israel

Edna Guttman
Israel

*** To read the article click here ***

Youth perspectives on parents’ involvement in residential care in Israel

Summary: This exploratory study deals with biological parents’ involvement in residential placement in Israel from the point of view of 79 youth who left care. It presents youth’s retrospectives on their parents’ involvement in care and the degree to which the placement staff involved parents in reality. The youth functioning while in care and after leaving were also examined according to their parents’ involvement.

Yafit Sulimani-Aidan – Tel Aviv University, Tel Aviv, Israel

Yuval Paldi – Tovanot Institute, Gedera, Israe

*** To read the article click here ***

מודל ׳בטרם בעיר׳ לקידום בטיחות ילדים ברשויות מקומיות: מחקר הערכה (שרון לוי, יובל פלדי)

רקע: מודל ׳בטרם בעיר׳ פותח בשנת 2007 על־ידי ארגון ׳בטרם׳ לבטיחות ילדים ושותפים נוספים, מתוך תפיסה שרשויות מקומיות הנן גורם חשוב בניהול וקידום בטיחות הילדים ובצמצום היפגעותם בתאונות. המודל עושה שימוש בשלוש דיסציפלינות יחד: קידום בריאות, ניהול סיכונים וניהול שינוי באמצעות ייעוץ ארגוני, ומופעל, נכון לשנת 2014 ב־26 רשויות מקומיות ברחבי ישראל.

מטרת המחקר: הערכת אפקטיביות מודל ׳בטרם בעיר׳ ברשויות המקומיות שבהן הוא מופעל.

 

***  לקריאת המאמר לחץ כאן  ***

הערכת אפקטיביות הלמידה

למידה מוגדרת כ"רכישה, הרחבה ו/או שיפור של ידע, תובנה, יכולת או מיומנות". ניתן לתאר אותה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא והיא תבוא פעמים רבות לידי ביטוי בשינוי התנהגותי הניתן למדידה.

בכדי להבין את מקומה של הערכת אפקטיביות הלמידה, חשוב להבין תחילה את תהליך הלמידה / הדרכה השלם, הכולל חמישה שלבים, שההערכה היא אחד מהם:

איתור צורכי הלמידה
בחירת אופן הלמידה
פיתוח הלמידה
קיום הלמידה
הערכת אפקטיביות הלמידה

איתור צורכי הלמידה – מתבצע בעיקר באמצעות פגישות עם מנהלים, בכדי ללמוד על הפערים הקיימים בידע ובביצוע של העובדים. לעיתים רחוקות יותר, מתבצע תהליך זה על בסיס פערי ידע וביצוע אובייקטיביים, כגון: ניתוח תוצאות של מבדקי ידע/ביצוע או עמידה ביעדים.

בחירת אופן הלמידה – בשלב זה נבחר את אסטרטגיית הלמידה, הצפויה לתת את התוצאות הטובות ביותר, בצורה היעילה ביותר, כגון: הדרכה פרונטאלית, הדרכה פרטנית, הדרכה מרחוק, הדרכה On the Job וכיו"ב.

פיתוח הלמידה – בשלב זה מבוצע הפיתוח של ערוץ הלמידה הנבחר. מפותחים אמצעי ההדרכה, חומרי העזר, תרגולים ועוד.

קיום הלמידה – בשלב זה מתבצע היישום בפועל של הלמידה.

הערכת אפקטיביות הלמידה – בשלב זה מתבצעת מדידה והערכה של הלמידה שהתקיימה, במטרה לאמוד את מידת האפקטיביות שלה ולהציע נקודות לשיפור בעתיד. הערכת הלמידה מאפשרת היזון חוזר והצעות לשיפור באופן ספציפי לכל אחד משלושת השלבים הקודמים לה.

לפי קירקפטריק (ראה: תרשים למטה), הערכת אפקטיביות הלמידה נבדקת בארבע רמות היררכיות שונות. ככל שעולים בפירמידה, כך המדידה מחוברת יותר לסביבת העבודה של העובד ונותנת אינדיקציה טובה יותר לגבי השפעת ההדרכה על ביצועיו בשטח.

תגובה – ברמה זו נבדקת תגובת הלומד ללמידה עצמה. האם היא הייתה רלוונטית עבורו? האם הוא מרגיש כי תרמה לו? האם הוא מרוצה ממנה ועוד. בשלב זה, העובד אינו יכול לקשר בין תהליך הלמידה שעבר לעבודתו בשטח וחוות דעתו היא סובייקטיבית למדי.

למידה – ברמה זו נבדקת מידת ההפנמה של תכני הלמידה אצל הלומד. תכני הלמידה מחולקים לנושאים ונערך מיפוי של הנושאים שהוטמעו יותר לעומת הנושאים שהוטמעו פחות. בדיקת ההפנמה של תכני הלמידה היא אמנם אובייקטיבית יותר מבדיקת תגובתו להדרכה, אך עדין אינה מלמדת דבר על השפעת ההדרכה על ביצועי העובד בשטח.

התנהגות – ברמה זו נבדקת התנהגות הלומד בסביבת העבודה שלו תוך אמידת מידת ההשפעה של תהליך הלמידה על ההתנהגות. במילים אחרות, נבדק האם העובד עושה דברים אחרת ובצורה טובה יותר בעקבות הלמידה, מאשר עשה לפניה. בדיקה זו היא אובייקטיבית יחסית ומשקפת היטב את ביצועי העובד בשטח.

תוצאות עסקיות – ברמה זו נבדקות התוצאות העסקיות של העובד שלו תוך אמידת מידת ההשפעה של הלמידה על התוצאות. במילים אחרות, נבדק האם העובד משיג תוצאות טובות יותר בעקבות תהליך הלמידה, מאשר עשה לפניה. בדיקה זו היא אובייקטיבית ככל שניתן ומשקפת היטב את התוצאות שמשיג העובד בשטח.