רקע: צעירים לאחר שרות צבאי \ לאומי בישראל, נמצאים בעיצומו של שלב מעבר ייחודי בין התבגרות לבגרות.
תקופה זו מובחנת בספרות המחקרית בעולם כתקופה המוגדרת כ"מעבר לבגרות" )adulthood to transition)
בה על הצעירים לקבל החלטות המשמעותיות לבניית עתידם בתחומים רבים (2000, Arnett .(כיום, בניגוד
לעבר, תקופת המעבר לבגרות בה הצעירים בין היתר עוזבים את הבית, מתבססים בעבודה קבועה ונישאים, הנה
מתמשכת ומורכבת יותר ולפיכך היציאה מתלות לעצמאות היא מוגבלת יותר מאשר הייתה נהוגה בעבר, והצורך
להישען על בית ההורים ועל משאבים חברתיים גדול יותר )2003, Lange & Bynner.)
עבור צעירים בסיכון, שלב המעבר לבגרות מהווה צומת מרכזי בכל מה שנוגע לקבלת החלטות אישיות שיש להן
השלכות נרחבות לגבי עתידם כמעט בכל תחומי החיים. בתקופה זו יש בידם הזדמנות לשנות את נסיבות חייהם
לקראת שינוי חיובי בניעות חברתית עתידית. עם זאת, לאור משאביהם החומריים והרגשיים המצומצמים,
הרקע המשפחתי והאישי שלהם והאתגרים הרבים הטמונים בשלב התפתחותי זה, תקופת מעבר זו הנה רגישה
במיוחד ועלולה להוסיף על פגיעותם, להגביר את פעריהם בתחומי ההשכלה והתעסוקה ולהוביל להדרתם
החברתית.

צוות המחקר: יובל פלדי, ברקת הנלה-אהרוני, דורית דנגור

ייעוץ אקדמי: ד"ר יפית סולימני-אעידן – בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

*** לקריאת המאמר  ***

רקע: 'מקושרים' הוא מיזם משותף של משרד העבודה, הרו וחה והשירותים החברתיים, וקרן רש"י, המקדם קשרי
מנטורינג בין מתנדבים בעלי ניסיון חיים )מנטורים( לצעירים במצבי חיים מורכבים )מנטיז(. המיזם הוקם בשנת
2018 כחלק מרצף שירותי 'יתד'- התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון. במסגרת המיזם פועלות
תוכניות מנטורינג מגוונות המופעלות על ידי עמותות וגופים שונים, אשר חברו על מנת לספק את ליווי המנטורינג
המקצועי ביותר לצעירים ולצעירות.
הפעלת התוכניות במסגרת מיזם 'מקושרים', נעשית באמצעות שלושה מודלים: 1 )מודל יישובי – הפעלה באמצעות
המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או באמצעות עמותה הנשכרת על- ידן. 2 )מודל אזורי – הפעלה
באזור גיאוגרפי מוגדר באמצעות עמותות מפעילות . 3 )מודל ארצי – הפעלה באמצעות עמותות וארגונים חברתיים
ברחבי הארץ.
מאז הקמתו של מיזם 'מקושרים' ועד היום, השתתפו ב תוכניות המנטורינג השונות כ- 430 צעירים וצעירות בגילאי
26-18 ,במטרה לממש את הפוטנציאל האישי שלהם, לממש את זכויותיהם ולהשתלב בדרך נאותה בחברה
ובקהילה, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית.

יובל פלדי, נטע הגני, נופר נעים וברקת הנלה-אהרוני

ייעוץ אקדמי: ד"ר יפית סולימני-אעידן – בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב

*** לקריאת המאמר  ***

רקע – השמנת ילדים הינה אחד האתגרים המשמעותיים לבריאות הציבור במאה ה- 21 .מחקרים
אפידמיולוגיים מראים כי גיל הילדים הסובלים מהשמנת יתר הולך ויורד עם השנים, וכי בדומה למצב
במדינות אירופה וארה"ב, המצאות השמנת יתר בילדות נמצאת במגמת עליה גם בקרב ילדים בישראל.
אורח חיים בריא בתקופת הילדות והנעורים הינו בעל חשיבות רבה. מחקרים מלמדים, כי שנות הילדות
המוקדמות מהוות חלון הזדמנויות לקידום אורח חיים בריא, זאת מאחר וחינוך הילדים והנוער מוקדם
ככל האפשר לאורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה, עשוי להפכם למבוגרים פעילים
יותר ובעלי אורח חיים בריא.

ד"ר שירן בורד

יובל פלדי

פרופ' אורנה בראון -אפל

*** לקריאת המאמר  ***

Abstract: The role of social capital in the association between team sports and health-related outcomes has not been well established in the literature. The purpose of this study was to explore
whether social capital components (social support, trust, and social involvement) mediate the association between team sports and health-related outcomes (self-reported health, psychosomatic
symptoms, and depressive symptoms). In a cross-sectional research design, we obtained data from
759 participants in the Mamanet Cachibol League, a community team sports model for women in
Israel, as well as a comparison group of 308 women who did not participate in any team sports.
Team captains were sent a link with an online questionnaire, which were then delivered to team
members via text message. Using three parallel mediation models, we found that social support
mediated the association between team sports and self-reported health, psychosomatic symptoms,
and depressive symptoms. Trust mediated the association between team sports and both psychosomatic symptoms and depressive symptoms. Social involvement was not found to be a mediator
in the association between team sports and any of the health-related outcomes. Our findings reveal
the important role of social capital, specifically social support and trust, in promoting the health of
women who participate in team sports.

Yuval Paldi ,Daniel S. Moran, Orna Baron-Epel, Shiran Bord, Elisheva Benartzi and Riki Tesler

*** To read the article click here ***

רקע – בסוף שנת 2016 נפתח מיזם משותף וייחודי בין שירות המבחן למבוגרים לבין ארגון פעמונים,
שמטרתו להקנות למבוגרים עוברי חוק כלים לניהול התקציב האישי והמשפחתי ולשליטה באורח
החיים, כחלק מתהליך החדילה מעבריינות. במסגרת המיזם התקיימו בשנים 2016-2019 למעלה
מ-40 סדנאות לניהול תקציב משק הבית לעוברי חוק ברחבי הארץ. הסדנה כללה 6 מפגשים בני
שעתיים כל אחד והיא הועברה על-ידי מנחה משירות המבחן למבוגרים ומנחה מארגון "פעמונים".
הסדנאות לוו במחקר ההערכה שמטרתו לבחון את אפקטיביות הסדנה בקרב המשתתפים
באמצעות מדדי התנהגות מדווחת, מדדי עמדות ומדדים כלכליים ישירים.

ד"ר דרור ולק – חוקר ראשי
יובל פלדי – חוקר

*** לקריאת המאמר  ***

Abstract: The Israeli Mamanet Cachibol League (MCL) serves as a community model that incorporates physical activity and amateur team sports among women. Team sports have been shown
to bridge gaps and build positive relationships between communities. There is a paucity of data
regarding the advantages of team sports to promote the health and well-being of women from
different ethnic backgrounds. The purpose of this study was to examine the association of participation in MCL with social capital, health, and well-being across two ethnic groups: Jewish and
Arab women. A cross-sectional survey was conducted among women aged 25–64: 102 Jewish and
96 Arab MCL participants, and 102 Jewish and 81 Arab non-MCL participants. Data regarding
social capital (trust, social support and social involvement) and well-being (self-reported health and
psychosomatic and depressive symptoms) were analyzed using two-way analyses of covariance
and multiple regression models with sequential entry of the variables. MCL participants from both
ethnic groups reported higher social capital (p < 0.001), better self-reported health (p < 0.001), and
lower psychosomatic symptoms (p < 0.001) compared to non-participants. Jewish MCL participants
reported lower depressive symptoms (p < 0.001) than non-participants, however no difference was
found between Arab MCL participants and non-participants (p < 0.160). Amateur team sports such
as MCL are related with higher levels of well-being and social capital. Future research should focus
on longitudinal studies that examine the change in social capital and well-being over time

Yuval Paldi , Daniel S. Moran , Orna Baron-Epel , Shiran Bord  and Riki Tesler

*** לקריאת המאמר  ***